סיפור ההפחתה שלי
כך כותב ניב שלייפר, בוגר תואר ראשון בבוגר תואר ראשון במדעי כדור הארץ בהתמחות מדעי האטמוספירה ואוקיאנוגרפיה, על התהליך האישי והארוך שהוא עבר בהתמודדות עם
בשנים האחרונות חלה עלייה חדה במספר המשתמשים בתרופות פסיכיאטריות. ילדים, בני נוער, קשישים, סטודנטים וחיילים, אשר בעבר כמעט ולא היו חשופים לתרופות אלו, משתמשים בהן היום במגמה הולכת וגוברת. תרופות אלו מועילות במצבים מסוימים ואף עשויות להציל חיים, אך שימוש ממושך בהן עלול לחשוף את המשתמש לשלל תופעות לוואי ותלות פיזיולוגית, ואף לסיכונים, כגון תחלואה גופנית וקיצור תוחלת חיים, נזקים עצביים בלתי הפיכים, הגברה של תסמינים פסיכיאטריים ועוד. לרוב, אנשים שמתחילים ליטול תרופות פסיכיאטריות אינם מודעים לסיכונים אלה ומטפליהם לרוב אינם מציידים אותם במידע הנדרש. מצב עניינים זה עלול לייצר מצוקה קשה ולהוביל לנסיונות הפסקה או הפחתה בלתי אחראיים, להתדרדרות ולהעמקת הבעיה.
'הפחתה אחראית' (ע"ר) שמה לה למטרה למלא חלל זה- להנגיש ולספק מידע רלוונטי בנושא הפחתה של תרופות פסיכיאטריות. המידע מבוסס על מחקרים עדכניים, אנשי מקצוע, ומתוך נסיונם האישי של אנשים שהחליטו להפחית או להיגמל כליל מתרופות פסיכיאטריות. כל זאת בכדי לאפשר לאנשים המעוניינים בתהליך של הפחתה או גמילה לקבל החלטות מושכלות ואחראיות, ולספק תמיכה וכלים בתהליך זה. העמותה מורכבת מאנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש- פסיכיאטרים, פסיכולוגים, עו"סים ומטפלים בהבעה ויצירה, וכן מאנשים עם ניסיון אישי.
העמותה החלה את פעילותה בשנת 2018 בהובלתו של ד"ר שמעון כץ, כפרויקט תחת עמותת משה הס, ובתמיכתה הנדיבה של קרן לזלו טאובר ומשפחת תירוש. קרן טאובר יוזמת פרוייקטים חדשניים בתחום בריאות הנפש.
פעילות העמותה כללה עד כה מספר פעילויות מוצלחות ובעלות השפעה, ביניהם ניתן למנות עד כה את הבאתו לארץ של העיתונאי האמריקאי רוברט ויטאקר לכנס באונ' ת"א, והוצאת ספרו "אנטומיה של מגפה" בעברית; הבאתו לארץ של וויל הול, מומחה בעל שם עולמי בבריאות הנפש, פעמיים לסדנאות מקצועיות ותרגומו לעברית של 'המדריך למזעור נזקים' שנכתב על ידו . בנוסף, היוזמה הקימה קבוצות תמיכה ברחבי הארץ, וקיימה עד היום סמינרים מקצועיים לאנשי מקצוע במוסדות לבריאות הנפש, כמו בית החולים הפסיכיאטרי בבאר יעקב. בשנת 2023 נרשמה העמותה כעמותה רשומה ברשם העמותות והחלה את פעילותה מחדש בראשות המייסדים גולן רוטר-הולץ ואיתי זיו, חברי הוועד המנהל, וחברי עמותה נוספים- א.נשים עם ידע מניסיון אישי, ואנשי מקצוע נוספים בבריאות הנפש: פסיכיאטריות.ים, פסיכולוגיות.ים, עו"סיות.ים, מטפלות.ים באמנויות, מרפאות.ים בעיסוק ואחיות.
כך כותב ניב שלייפר, בוגר תואר ראשון בבוגר תואר ראשון במדעי כדור הארץ בהתמחות מדעי האטמוספירה ואוקיאנוגרפיה, על התהליך האישי והארוך שהוא עבר בהתמודדות עם
מחלת הנפש שלי היא הקריאה שלי. התחלתי את חיי בתור תינוקת שייללה בלי הפסקה, הייתי פעוטה אובדנית ומתבגרת דכאונית ומורבידית, בתור מבוגרת-צעירה החלו ההזיות והתדפקתי
זה לא סוד שאנשים מתקשים להוריד ולהפחית תרופות נגד דיכאון שהם נוטלים. תופעות הגמילה מתרופות נוגדות דיכאון, המכונות תסמונת ההפסקה – discontinuation syndrome – יכולות
מחקר מבוקר שהתפרסם בעיתון הנחשב JAMA Psychiatry הראה את ההשפעה המרסנת של שליחת מכתבי הסבר לרופאים שרשמו תרופות אנטי פסיכוטיות (סרקוול) למטופלים מבוגרים – שלא
הפסיכיאטרית, ד"ר טרייסי מרקס באחד מתוך סדרת סרטונים מרתקת שלה על סימפטומים נפוצים בעת הפסקת טיפול בתרופות פסיכיאטריות. בסרטון הנוכחי היא מדברת על סימפטום סנסורי
"ריו דה ז'נירו כל כך יפה בגשם. אני אסירת תודה לידידי ועמיתיי הברזילאים היקרים שהזמינו אותי לכאן כדי לדבר על הפסקה הדרגתית של נטילת תרופות
"בית סוטריה", גישה חדשנית לטיפול במצוקות הנפש אשר פועלת כבר במספר מדינות. בחודש ספטמבר 2016 נפתח בית סוטריה בירושלים, אך מאחר ומשרד הבריאות לא מתקצב
מחקר חדש, מצא כי רצועות הפחתה עוזרות לאנשים להפסיק את הטיפול בתרופות נוגדות דיכאון. המחקר, שפורסם בכתב העת Psychosis, מצא כי 71% הצליחו סוף סוף
ראיון עם ד"ר פיטר ברגין, פסיכיאטר ותיק וידוע, מביע את דעתו על תרופות פסיכיאטריות: "אתם מכניסים זבל לתוך המוח. אתם מכניסים חומר רעיל לתוך המוח