מחקר מבוקר שהתפרסם בעיתון הנחשב JAMA Psychiatry הראה את ההשפעה המרסנת של שליחת מכתבי הסבר לרופאים שרשמו תרופות אנטי פסיכוטיות (סרקוול) למטופלים מבוגרים – שלא למטרות פסיכיאטריות (כגון: למניעת נדודי שינה). החוקרים הדגימו הפחתה של 11% במרשמי הסרקוול. שימוש בסרקוול שלא למטרות פסיכיאטריות, נצפה לעיתים קרובות בגיל השלישי למרות תופעות הלוואי הנרחבות של התרופה הכוללות: סיכון למוות, ירידה קוגניטיבית, פגיעה מוטורית וטשטוש.
"קיימת הסכמה רחבה בקרב מומחים פסיכיאטריים כי שימוש שלא למטרות פסיכיאטריות של תרופות אנטי פסיכוטיות אצל מבוגרים, במיוחד אלה עם דמנציה, היא בעיה רצינית", כותבים החוקרים.
מרשם שלא למטרות פסיכיאטריות הוא השימוש בתרופות למטרות אחרות מאלה שאושרו על ידי מנהל המזון והתרופות האמריקני (FDA). ה- FDA אישר שימוש בסרקוול לטיפול בסכיזופרניה, הפרעה דו קוטבית, ובמקרים מסוימים של דיכאון. מחברי המחקר מצביעים על כך שסרקוול נרשם לעיתין קרובות לשימוש שלא למטרות פסיכיאטריות, במיוחד אצל אוכלוסיית הגיל השלישי, לצורך טיפול בסימפטומים התנהגותיים של דמנציה, חרדה ונדודי שינה.
ידוע היטב כי שימוש לא סטנדרטי בתרופות אנטי-פסיכוטיות אלה עלול לגרום נזק למבוגרים, ולמספר גדול של תופעות לוואי מזיקות של תרופות אנטי-פסיכוטיות. מחברי המחקר טוענים כי 75% מתוך 2.8 מיליון מרשמים של סרקוול בארה"ב נרשמו ללא ראיות קליניות ברורות. כדי להתמודד עם הנושא של רישום יתר, החוקרים בדקו את ההשפעות של גישה התנהגותית על הרופאים בכדי לצמצם את מספר המרשמים של סרקוול למבוגרים.
החוקרים זיהו כי רופאים כלליים שרשמו יותר סרקוול באופן משמעותי מרופאים אחרים עבור מטופלים באותו מצב. 2528 רופאים הוכנסו לקבוצת הביקורת שקיבלה מכתב פשוט המציג את תקנות הרישום למדיקייר, בעוד ש -2527 רופאים בקבוצת הטיפול קיבלו מכתב המציין כי מדיקייר בודקת את נוהלי המרשם של סרקוול ושכמות המרשמים של הנמען היתה גבוהה מאוד יחסית לעמיתים באותה מדינה. המכתב מעודד את הרופאים לבדוק את שיטות העבודה שלהם ולצפות לקבלת מידע נוסף ממדיקייר.
בממוצע, הרופאים המשתתפים במחקר רשמו 2916 ימים של סרקוול בתשעת החודשים שלפני תחילת המחקר. ההערכה היא כי 28% מן המרשמים ניתנו באינדיקציות גבוליות ו -26% ניתנו בהתאם להנחיות. בתשעת החודשים שלאחר ההתערבות, הרופאים בקבוצת הניסוי רשמו 2456 ימים של סרקוול לעומת 2864 ימים בקבוצת הביקורת, דבר המהווה ירידה של 11% בהשוואה לקבוצת הביקורת. לאחר שנתיים נמצאה ירידה של 15.6%. בנוסף, נצפתה ירידה משמעותית במרשמים חדשים של סרקוול במשך תשעה חודשים.רישום יתר של תרופות אנטי-פסיכוטיות אצל קשישים עם דמנציה היא בעיה מתועדת היטב. היו אתגרים רבים בזיהוי אסטרטגיות לטיפול בבעיה זו.
מחברי מחקר זה רצו לבחון התערבות פשוטה להפחתת רישום סרקוול בין רופאים כלליים עם שיעור גבוה משמעותית של מתן מרשמים במדינה שלהם. מכתב המתאר את השיעורים הגבוהים יחסית של המרשמים שניתנו על ידי רופאים אלו, כמו גם חששות הנוגעים למרשם שאינו לצורך פסיכיאטרי, הפחיתו את כמות המרשמים ב -11% על פני תשעה חודשים וגם הפחית מרשמים חדשים לסרקוול.
מחקר זה מספק את הראייה לתקווה כי התערבות פשוטה יכולה להגיע לקבוצה גדולה של רופאים ביעילות. לנוכח השיעורים הגבוהים של רישום יתר, במיוחד באוכלוסייה הפגיעה הזו, דרושים דרכים יעילות לטיפול בבעיה זו.