"נראה כי היתרונות של נוגדי דיכאון הם מינימליים ואולי חסרי חשיבות לחולה הממוצע הסובל מהפרעת דיכאון קשה. אין להשתמש בתרופות נגד דיכאון למבוגרים הסובלים מהפרעת דיכאון מז'ורית לפני שהראיות התקפות הראו כי ההשפעות המועילות האפשריות עולות על ההשפעות המזיקות".
במאמר חדש, קובעים החוקרים במפורש כי אין להשתמש בתרופות נגד דיכאון במצב של הפרעת דיכאון מז'ורית מכיוון שאין מספיק הוכחות לתועלת וראיות לסיכון מפגיעה. הם מבססים מסקנה זו על סקירה יסודית של המחקרים הקיימים. המאמר, שפורסם באופן מקוון באתר ב-BMJ – רפואה מבוססת ראיות, נכתב על ידי חוקרים בולטים בתחום, כולל אירווינג קירש מאוניברסיטת הרווארד, מומחה לתרופות נגד דיכאון ואפקט פלצבו, וג'אנוס ג'ייקובסן וכריסטיאן גלוד מהמרכז לחקר התערבות קלינית, דנמרק.
החוקרים כותבים כי ניתוחים של הניסויים הקליניים מגלים באופן עקבי שלתרופות נוגדות דיכאון יש יתרון סטטיסטי קל בלבד על פני פלצבו. בכל מקרה, השפעה זו היא מינימלית והיא ככל הנראה לא שונה באופן מורגש מפלסבו עבור החוקרים או החולים.
למרות תוצאות אלה, השימוש בתרופות נוגדות דיכאון נפוץ וגדל. החוקרים מציינים כי אחד מכל שמונה מבוגרים בארצות הברית דיווח על נטילת דיכאון בחודש האחרון, ויותר מ -60% מהאנשים נוטלים את התרופה למעלה משנתיים.
על פי המאמר, הטיפול בתרופות נוגדות דיכאון ניתן כטיפול ארוך טווח, למרות היעדר מחקרים ארוכי טווח קפדניים – והוכחות לכך שתסמינים דיכאוניים עלולים להחמיר על ידי שימוש נוגד דיכאון לטווח הארוך. החוקרים כותבים כי אין "שום עדות תומכת לטיפול ארוך טווח בתרופות נוגדות דיכאון."
החוקרים מתחו ביקורת גם על רמות ההטיה הגבוהות במחקרים קליניים קיימים, מה שמביא להערכת יתר של יתרונות התרופות ומזעור הנזקים. החוקרים כותבים כי ניסויים עצמאיים, שאינם קשורים לתעשיית התרופות, לא מצאו "כל השפעה מובהקת של תרופות SSRI", אך ניסויים עם "הטיה למטרות רווח" עשויים למצוא השפעה מובהקת סטטיסטית עבור נוגדי דיכאון. מחקרים, בהם מחבר היה עובד בחברת התרופות, "היו פי 22 פחות בעלי אמירות שליליות לגבי התרופה," מאשר מחקרים שלא כללו עובדים בתעשיית התרופות.
החוקרים גם מציינים כי אבחנת הדיכאון היא שיקול דעת סובייקטיבי המבוסס על פרשנותו של קלינאי לפי מספר קריטריונים. זה לא מבוסס על מסגרת סיבתית או ביולוגית כלשהי, ו"אין בדיקות אובייקטיביות ואין בדיקות מעבדה (למשל, בדיקות דם, סריקת MRI) לדיכאון או לאימות האבחנה".
המחקר סוקר גם מחקרים על ההשפעות השליליות של תרופות נגד דיכאון. הם מדגישים את הסיכון לבעיות במערכת העיכול, בעיות בתפקוד השינה ותפקוד מיני, שיכולים להימשך גם לאחר הפסקת התרופה. הם גם מציינים כי חלק גדול מהנתונים על פגיעות מגיעים ממחקרים לטווח קצר בלבד, וכי ככל הנראה, ההשפעות לטווח הארוך חמורות יותר. הם גם כותבים כי תופעות הגמילה יכולות להיות חמורות ונמשכות מספר חודשים, אם לא עוד.
החוקרים מציעים רפורמה מבנית, כגון התייחסות לנושאים כמו אבטלה ועוני, המתואמים באופן משמעותי עם חווית הדיכאון. הם מציינים גם הנחיות בינלאומיות לטיפול בדיכאון, המתמקדים בפעילות גופנית, היגיינת שינה ואכילה בריאה כמטרת התערבות ראשונה.