סקירה חדשה, שפורסמה בכתב העת פסיכולוגיה אנושית אתית ופסיכיאטריה, מעריכה מחדש מחקרים המשווים טיפול בנזעי חשמל (ECT) עם טיפול פלצבו לדיכאון. הניתוח גם עשה הערכה לחמש מטה-האנליזות הזמינות היחידות הטוענות כי ECT יעיל.
מחברי הסקירה מצביעים על העדר מחקרים איכותיים העומדים לרשות התמיכה בשימוש ב- ECT, וקוראים להפסיק את השימוש בשיטה עד שיהיו מחקרים כאלה. ג'ון ריד, המחבר הראשי, ופרופסור לפסיכולוגיה קלינית באוניברסיטת מזרח לונדון, מסביר, "בשילוב עם הסיכון הגבוה לפגיעה מוחית כתוצאה מ-ECT, היעדר הוכחות יעילות פירושו שיחס העלות-תועלת כל כך מחריד, עד שאין מקום ל-ECT ברפואה מבוססת ראיות."
בכל שנה, כמיליון איש עוברים טיפול בנזעי חשמל. ECT משמש לרוב לטיפול בנשים מבוגרות וכן עם דיכאון קשה ונטייה לאובדנות. שני שלישים מאלה שמקבלים ECT הם נשים, והגיל הממוצע של מקבלי ECT הוא בין 60 ל-65. נכון לעכשיו, טיפול זה מוצע כאשר תרופות פסיכיאטריות אינן יעילות.
בסקירה הנוכחית החוקרים בדקו את איכותם של 11 מחקרים שהשוו ECT עם טיפול פלצבו וחמש מטה-אנליזות שבחנו מחקרים אלה. במבט ראשון, המחקר הזמין ישן ביותר, כאשר המחקר האחרון שהתקיים בבריטניה בנושא הוא בשנת 1985. המחקר האחרון שהשווה בין ECT לטיפול פלסבו בארצות הברית הוא בן 57 שנים. לא נערכו מחקרים דומים אחרים מחוץ לבריטניה וארה"ב. בהודעה לעיתונות, פרופ' ריד מציין, "גוף המחקר הזה הוא באיכות הנמוכה ביותר שראיתי בקריירה שלי בת 40 שנה."
המחברים מצביעים על סוגיות משמעותיות לגבי אופן התנהלות המחקרים. הם מדגישים כי אף לא אחד מ -11 המחקרים הוא "double-blind", כלומר לא המשתתפים וגם לא החוקרים יודעים מי נמצא בקבוצת הטיפול לעומת קבוצת הפלצבו. מחקרים double-blind הם הכרחיים להמנע מטעויות לגבי מקור השינוי, במקרה זה הפחתת תסמינים דיכאוניים. המשתתפים שקיבלו ECT בעבר ידעו שאחריהם יכולים להיות כאבי ראש ובלבול זמני, ולכן הם ידעו אם היו בקבוצת הטיפול או הפלצבו.
פרופסור אירווינג קירש, חוקר ללימודי פלסבו בבית הספר לרפואה של הרווארד, והמחבר השני של מחקר זה הוסיף, "אני לא חושב שרבים מתומכי ECT מבינים עד כמה השפעות פלצבו חזקות בהליך חשוב כמו ECT."
אף על פי שמשתמשים בעיקר ב- ECT בקרב נשים והגיל הממוצע של מקבלי המחקר הוא בין 60 ל 65, רק בשלושה מהמחקרים היו דגימות המשקפות את המאפיינים הדמוגרפיים של המטופלים שבדרך כלל מקבלים ECT. אף אחד מהמחקרים לא בדק את תפקיד הגיל או המין או המוצא האתני.
יתרה מזאת, אף על פי ש- ECT אמור להינתן לאנשים עם דיכאון קשה כטיפול אחרון, רוב המחקרים לא סיפקו מידע ברור כדי לתמוך בכך שהם אכן כללו משתתפים עם דיכאון קשה. למעשה, בשני מחקרים השתתפו רק אנשים עם דכאון בינוני, ובמחקר אחר היו משתתפים ללא אבחנת דיכאון. לדברי פרופ' קירש, "הכישלון במציאת יתרונות משמעותיים בתועלות לטווח הארוך בהשוואה לקבוצות פלצבו מטריד במיוחד. ועל בסיס נתוני הניסוי הקליני, אסור להשתמש ב- ECT לאנשים מדוכאים".
המחברים קוראים להפסקת השימוש בנזעי חשמל, וטוענים כי החסרונות עולים על כל היתרונות הפוטנציאליים, בהתחשב בכך שאפילו התועלת של הפחתת דיכאון לא אושרה באופן מספק על ידי ראיות, "בהתחשב בסיכון הגבוה לאובדן זיכרון קבוע וסיכון התמותה הקטן, הכישלון רב השנים הזה לקבוע אם ECT עובד או לא פירושו שיש להשעות את השימוש בו באופן מיידי."