טוען

לחץ לחפש

תוך פחות מעשר שנים: עלייה של 800% במתן תרופות לחרדה, לדיכאון ולהפרעות שינה לבני 10 עד 14 בסקוטלנד

תוך פחות מעשר שנים: עלייה של 800% במתן תרופות לחרדה, לדיכאון ולהפרעות שינה לבני 10 עד 14 בסקוטלנד

שתף

מרשמים לתרופות פסיכיאטריות הכוללות תרופות נוגדות דיכאון, כדורי שינה ותרופות אנטי-פסיכוטיות ניתנים יותר ויותר לבני 10 עד 14 בסקוטלנד, גידול מהיר יותר מבכל קבוצת גיל אחרת. 

תוך פחות מעשור, מספר הילדים בני 10 עד 14 הנוטלים תרופות נגד חרדות ונדודי שינה – ביניהם וליום,  נוקטורנו ובנזודיאזפינים – עלה פי שמונה, לעומת 703 בשנת 2009/10. עד 5,533 בשנת 2018/19.

ההנחיות הרשמיות מדגישות כי יש להגביל מתן תרופות הרגעה למקרים של חרדה שהם "חמורים, משביתים או גורמים למצוקה בלתי נסבלת", או לטיפול בבעיות שינה "רק לאחר שנקבעו וטופלו הסיבות הבסיסיות".  אולם, נכון לשנה שעברה, אחד מכל 50 ילדים בגילאי 10 עד 14 בסקוטלנד קיבל מרשם לתרופות הרגעה. העליה במספר הילדים המקבלים תרופות הרגעה בולטת במיוחד מכיוון שהיא הרבה מעל הממוצע בשאר האוכלוסייה. אבחנות של הפרעות דיכאון וחרדה משמעותיות בקרב צעירים צומחות במהירות, לא רק בסקוטלנד אלא ברחבי בריטניה ובארצות הברית.

ג'ון רייד, פרופסור לפסיכולוגיה קלינית מאוניברסיטת מזרח לונדון, שהיה בין צוות המומחים לביקורת האחרונה באנגליה של בריאות הציבור, באשר לתלות בתרופות מרשם, אמר כי הוא "נבהל אך לא מופתע" מהנתונים מסקוטלנד..

הוא תיאר זאת כ"מדיקליזציה (מתן מענה רפואי בנושאים חברתיים או התנהגותיים של היחיד או החברה) מדאיגה ביותר ". הוא הוסיף: "לילדים האלה יש דברים שקורים בחייהם והם זקוקים לעזרה, אך אין להם הפרעות רפואיות שזקוקות לתרופות. אין לנו שום הוכחות לכך שיש עלייה בבעיות בריאות הנפש בילדותנו. מה שיש זה קמפיין שיווקי יעיל מאוד של חברות התרופות. זו אסטרטגיה ידועה שהם השתמשו במשך 50 שנה: ברגע שהם הרוויחו את השוק למבוגרים, שעבורו כבר יש מחקר ורגולציה, הם דוחפים לשני כיוונים נוספים: אנשים זקנים, ואל ילדים ובני נוער – שעבורם אין כמעט מחקר – ודאי שאין מחקר ארוך טווח – על השפעת התרופות הללו על המוח. אין לנו מושג איזו השפעה יש כימיקלים אלה על המוח המתפתח של ילדינו, זה לחלוטין לא אתי ובוודאי שאינו מדעי להשתמש בתרופות האלה בילדים צעירים.

מרבית תרופות הרגעה אינן מורשות  לשימוש מתחת לגיל 15, אך רופא מומחה יכול לרשום אותן "מחוץ להנחיות" לתקופות מוגבלות בהחלט – בדרך כלל לא יותר מארבעה שבועות – בגלל הסיכון להתמכרות.

לכתבה המלאה לחצו כאן

כתוב תגובה

Your email address will not be published. Required fields are marked *